תמונה ורגש (לפי Mace method)

תהליך דמיון מודרך זה מאד ממוקד ומהיר בזכות כך שעובד ישירות על התמונה/דימוי מנטלי המייצג את הרגש ולא מתבדר למחשבות וסיפורים:

מתמקדים על הרגש המציף אותנו באותו הרגע (אפשר תוך עצימת עיניים)

חושבים על המשמעות של הרגש ומה התמונה הויזואלית שהוא מעלה


ממסגרים את התמונה בדמיון (בוחנים את המסגרת, מאיזה חומר היא עשויה/צבע שלה)

 

מגדילים את התמונה עד המקסימום או עד אינסוף, לעומת עצמינו


מתמקדים בתמונה - כל הפוקוס עליה, מתבוננים בכל פרט קטן, עד שהתמונה מתחילה לקטון עד ההעלמות (ממשיכים להתמקד בה עד שהיא נעלמת לחלוטין)​

 

לוקחים נשימה עמוקה ובודקים אם חל שינוי

אם התמונה לא מתכווצת, אפשר בדמיון להגדיל את העצמי לעומתה ואח"כ לחזור ולהתמקד בתמונה. החשוב הוא הפער בין גודל התמונה לעצמי. ​